השבוע, מייסד SpaceX והמיליארדר אילון מאסק (שהקים גם את יצרנית הרכב החשמלי טסלה מוטורס) פרסם את החזון שלו למערכת תחבורה עתידנית. זה נקרא היפרלופ, זה אמור להיות טוב יותר מאשר טיסה על קולית למרחקים קצרים. כדי לתת לך סקירה מהירה, סיכמנו חלק מ הנייר שלו לְהַלָן.
מה זה היפרלופ?במילותיו של מאסק, היפרלופ היא מערכת ל'בניית צינור מעל או מתחת לאדמה שמכיל סביבה מיוחדת'. מכוניות בעצם יונעו בצינור הזה. דוגמה אחת יכולה להיות סוג ענק של צינור פניאומטי שבו מאווררים במהירות גבוהה ידחסו ודוחפים את האוויר - אם כי השלכות החיכוך גורמות למאסק לספקן שזה יעבוד. אפשרות נוספת היא יצירת ואקום בצינור ושימוש במתלים אלקטרומגנטיים במקום. מאסק מודה שקשה לשמור על ואקום (דליפה אחת קטנה במאות קילומטרים של צינורות, והמערכת נכבית), אבל יש פתרונות שאיבה כדי להתגבר על זה. הוא בעד הפתרון השני.
מה המוטיבציה?מאסק מחפש אלטרנטיבה לטיסה או לנהיגה שתהיה 'למעשהטוב יותרמאשר לטוס או לנהוג.' הוא הביע אכזבה מכך שפרויקט רכבת מהירה מוצעת בקליפורניה הוא למעשה אחד האיטיים והיקרים מסוגו בעולם, ושיער שחייבת להיות דרך טובה יותר.
מהו האתגר הטכני הגדול ביותר?התגברות על משהו שנקרא גבול קנטרוביץ. מאסק מתאר זאת כ'חוק המהירות הגבוהה ביותר עבור יחס נתון בין צינור לתרמיל'. פשוט יותר, אם יש לך רכב שנכנס לצינור מלא באוויר, צריך להיות מרחק מינימלי בין קירות הרכב לדפנות הצינור. אחרת, כותב מאסק, 'הקפסולה תתנהג כמו מזרק ובסופו של דבר תיאלץ לדחוף את כל עמוד האוויר במערכת. לא טוב.'
לדעת מאסק, מערכת ההיפרלופ שלו תהיה טובה יותר ממטוסים עתידניים (אולי על-קוליים) למרחקים קצרים. קונספט אמן של עיצוב עתידי של מטוס פוטנציאלי אחד המשלב 'כנף מעופפת'. קרדיט: DLR
איך מאסק יתגבר על האתגר הזה?הדרכים העיקריות לעקוף את זה הן לנוע לאט או מהר. מהירות היפר-מהירה תהיה 'סיכוי מפוקפק', כותב מאסק, ולכן הפתרון שלו הוא לשים מאוורר מדחס חשמלי על חרטום הקפסולה שיעביר אוויר בלחץ גבוה מהחזית לחלק האחורי של הרכב. כבונוס, זה יפחית את החיכוך. כן, יש סוללות זמינות שיהיו להן מספיק כוח כדי לשמור על המאוורר לפעול לאורך המסע, הוא אומר.
כיצד מופעל היפרלופ?פאנלים סולאריים יוצבו על גבי הצינור, ויספקו מספיק מיץ כדי לשמור על כלי הרכב בתנועה, על פי החישובים של מאסק.
מה עם רעידות אדמה?מאסק מכיר בכך שמערכת ארוכת טווח רגישה לרעידות אדמה. 'על ידי בניית מערכת על עמודים, שבהם הצינור אינו מקובע בצורה נוקשה בשום נקודה, אתה יכול להפחית באופן דרמטי את הסיכון לרעידות אדמה ולהימנע מהצורך במפרקי התפשטות', הוא כותב.
אחד ההישגים הגדולים ביותר של אילון מאסק הוא פיקוח על בניית חללית, הנקראת דרקון, אשר מבצעת כעת ריצות תקופתיות לתחנת החלל הבינלאומית. קרדיט: נאס'א/CSA/כריס הדפילד
היכן ייעשה שימוש בהיפרלופ?בתיאור של המערכת, מאסק אומר שההיפרלופ ישתנה בצורה הטובה ביותר ב'זוגות ערים עם תנועה גבוהה שנמצאים במרחק של פחות מ-1,500 ק'מ או 900 מיילים זה מזה'. כל דבר רחוק יותר, ונסיעות על-קוליות יהיו הפתרון הטוב ביותר. (נסיעה על-קולית למרחקים קצרים אינה יעילה מכיוון שהמטוס יבלה את רוב זמנו בעלייה וירידה.)
האם זה משתלם?מאסק מעריך שהצינור יהיה 'כמה מיליארדי דולרים', שהוא מתאר כנמוכים בהשוואה ל'עשרות מיליארדי [sic] המוצעים עבור מסילת פרויקט הרכבת בקליפורניה'. הקפסולות הבודדות יהיו כמה מאות מיליוני דולרים. יתרה מכך, בניית צינור במקום מסילת ברזל מציעה יתרונות, אומר מאסק: ניתן לבנות אותו על עמודים (כלומר לא צריך לקנות את הקרקע), הוא פחות רועש ואין צורך בגידור.
אני רוצה מידע נוסף.מאסק כתב הצעה טכנית המשתרעת על פני כמה עשרות עמודים, אשר אתה יכול לבדוק כאן . הוא קורא למערכת שלו קוד פתוח ונראה שהוא פתוח לרעיונות לשיפורה.
אתם מוזמנים להשאיר את המשוב שלכם בתגובות. האם זה נראה בר ביצוע? האם יש משהו שניתן להוסיף כדי להפוך את זה למערכת טובה יותר?